מחירון יהלומים

אז איך בעצם נקבע מחירו של היהלום?

מחיר היהלומים נקבע ככל מוצר, בהתאם להיצע ולביקוש. מחיר היהלומים הגבוה נקבע על פי יופיים, עמידותם ונדירותם. המחירון המקובל בעולם היהלומים נקרא מחירון רפפורט. מחירון זה קובע את מחיר היהלום בהתחשב בארבעת ה-C.

אחת הדרכים לקביעת ערכו של יהלום נקבע לפי פרמטר הליטוש, והוא מתייחס לדרך בה מלטשים את האבן על מנת לחשוף את פאותיה הרבות. עוצמת הברק והיופי הגלומים באבן נחשפים בזכות מומחיותו של האומן, המלטש פאה אחר פאה, מתוך שאיפה להגיע לפרופורציות אידיאליות וסימטריות.

ליטוש היהלום עצמו נחלק לכמה סוגים:

ליטוש בריליאנט (Brilliant) – יוצר יהלום עגול בעל  57 פאות, וזהו גם היהלום שמוצאים בדרך כלל בחנויות. בשנת 1919 כתב מתמטיקאי נוסחה המאפשרת זוויות ופרופורציות המעצימות את יופיו של יהלום הבריליאנט. מאז, 57 פאות לליטוש הבריליאנט נחשבות לפרופורציות הטובות ביותר ליהלום עגול. ליטוש בריליאנט הוא גם היקר ביותר.

ליטוש ראדיאנט (Radiant) – יהלומים המלוטשים בצורת מתומן, כלומר שמונה צלעות. ליטוש זה מאפשר ברק נדיר שבעבר היה נחלתם הבלעדית של היהלומים העגולים.

ליטוש פרינסס (Princess) – ליטוש ארבע צלעות. האתגר ביצירת יהלומים עם עוצמת ברק כמו זו היהלומים המלוטשים בליטוש בריליאנט, הביא מומחים לפתח יהלומים בליטוש מרובע, מרובה פאות. או-אז נחשפו מעלותיהם המלכותיות של היהלומים בהצגת תוצאות מדהימות. ליטוש לא נכון של יהלום, עלול להסב לו מראה חיוור, עמום ומלאכותי.

ליטוש פנטזי (Fantasy) – ליטושים המשלבים צורות שונות. בין ליטושי הפנטזי ניתן למצוא יהלומים בצורות הבאות: אובל, טיפה, מרקיזה, אמרלד, פרינסס, לב, בגטים ומשולש.

כפי שצוין קודם לכן, מחירם של יהלומים מלוטשים נקבע על פי ”מחירון רפפורט“. את המחירון הגה יהלומן יהודי מניו יורק, שהחליט להנפיק מחירון המסווג את מחיר היהלום לפי ארבע קטגוריות: צבע, ניקיון, משקל וחיתוך.

מטבע הדברים – ביקוש מוליד צורך, והיצע מספק את הפתרון לביקוש. השניים הללו שלובים זה בזה ומניעים את העולם. כך למשל, כאשר גדל הביקוש לפנינים, החלו צצות חוות לגידול צדפות בשבי ועד מהרה התפתחה תעשייה של פנינים מתורבתות.

אופן הפקת הפנינה מתבצע על-ידי גירוי מלאכותי בתהליך מבוקר של פתיחתשריון הצדפה ושתילת חתיכה זעירה משריון צדפה אחרת. לאחר מכן, נשארת הצדפה בתוך התקן רשת מיוחד מתחת לפני הים לשנתיים-שלוש לפחות. כך מתקבלות פנינים עגולות יותר מן הפנינים הטבעיות וערכן נמוך יותר.

וכשגדל הביקוש ליהלומים? בעשור האחרון מסתמנת עלייה חדה ומתמדת של עשרות אחוזים במחירי יהלומים, כשהסיבה המרכזית לכך היא גידול הביקוש בשווקים במזרח (בעיקר סין והודו) וכן במזרח אירופה. בנוסף, תעשיית השעונים החלה לשבץ יהלומים על גבי הלוח, הרצועה והביזל, מה שהגדיל את הביקוש ליהלומים קטנים.

כבר משנות ה-50 החלו מושקעים מאמצים בפיתוח טכנולוגיה המאפשרת יצירת יהלומים מעשה ידי אדם. הפיתוח נעשה בתאי גדילה הנתונים ללחץ וטמפרטורה גבוהים, בהם מצוי שבריר קטן של יהלומים אמיתיים. בתהליך נוצרים גבישי ענק, כשגודלו הממוצע של כל תא הוא כגודל של מקרר.

צמיחת יהלום נמשכת ארבעה ימים, במהלכם ניתן לשלוט גם על צבע הגבישים. היהלומים המופקים במעבדה כמעט זהים ליהלומים אמיתיים, עד שלא ניתן להבחין ביניהם אלא רק בעזרת קרני אור אינפרא אדום וקרני רנטגן.

התקדמות זו בפיתוח יהלומי נוי הדומים מאוד למקור (ובדומה לפנינה המתורבתת, גם זולים מהם באופן ניכר) העמיקה את הדיון על מעמדם בתעשייה, והגדילה את החשש מפני נוכלים ורמאים, המציגים ומוכרים יהלומים סינטטיים כטבעיים.